אפלטון

אפלטון (לערך 348-428 לפנה"ס), פילוסוף יווני המקובל על רבים כאחד מגדולי הפילוסופים של כל הדורות. בן למשפחת אצולה, היה בבחרותו עד לתהפוכות פנימיות וחיצוניות כמו המהפכה האוליגרכית באתונה, תבוסתה ב"מלחמת הפלופונז" ושלטון העריצות בתוכה. אירועים אלה הרחיקוהו מהחיים המדיניים לחפש בפילוסופיה את התשובה לבעיות העולם והחיים. הוא נעשה תלמידו של סוקרטס ורשם את דבריו. לאחר שנים, אחרי שהוצא סוקרטס להורג, ייחס אפלטון חלק ניכר מחיבוריו למורו. הוא הביע את דעותיו והציג את השקפותיו על הטוב והנכון והצודק והיפה ב"דיאולוגים" שניהל כביכול סוקרטס. בהיותו בן 40 ערך אפלטון שורה של מסעות בארצות שונות, נפגש עם פילוסופים ומלומדים והחליף עימם דעות. באותו זמן גיבש דעה שהעולם לא יהיה מושלם עד שלא ישלטו בו הפילוסופים וינחילו את ערכיהם ואת תמונת עולמם לציבור כולו. בחייו היו לו שתי הזדמנויות לחנך מושלים לעתיד, אבל שתיהן הסתיימו בכישלון וחניכיו לא הגשימו את רעיונות המופת שלו. בשובו לאתונה ייסד בה את <STRONG>האקדמיה</STRONG>, מוסד ללימודי פילוסופיה ומדעים, שבין תלמידיו החשובים היה אריסטו. מקובל שכמעט כל כתבי אפלטון נשמרו. יתר על כן, בשל יוקרתו הרבה, נראה שפילוסופים אחרים ייחסו לו כמה מחיבוריהם, ולפיכך יש הסוברים שחלק מן החיבורים הנושאים את שמו אינם שלו. השפעתם של אפלטון ושל רעיונותיו ניכרת בתחומים רבים של הפילוסופיה ושל המדעים, רבים מרעיונותיו עברו טרנספורמציה אצל פילוסופים והוגי דעות מאוחרים, והם ממשיכים להשפיע על המחשבה ועל חיי הרוח עד ימינו.