ספרי עליית הגג | -



קטלוג הספרים
כותרים
מחברים
אבולוציה
אכסדרה
אנשים
ביוגרפיות
ביולוגיה
בריאות
ג'רונימו סטילטון
הארי פוטר
היסטוריה
יהדות
ילדים
כלכלה
מדע
מחזות
מנורת קריאה
מקור
מתח
מתמטיקה
נגד הרוח
נוער
ספורט
ספרות יפה
עיון
פוליטיקה
פילוסופיה
פילוסופיה ומדע
פיסיקה
פסיכולוגיה
צבא
קלסיקה
שואה
שירה
תורת המשחקים
תיבת פנדורין
תיכון לילה
תרגום

"כשהרמתי את המבט השועלה הקטנה עדיין עמדה באותו מקום, זיפיה רוטטים בדאגה. עיניה היו פעורות ותמימות, אבל מאחורי אור הברונזה שהקרינו נשקף משהו ידעני. משהו שאי אפשר לבטוח בו."

החלולים
חשוב לנו לדעת
facebook icon שלח חוות דעת
קטלוג

תעודת זהות

תרגום מ:
עיצוב עטיפה:
תאריך הוצאה: /
פורמט: x ס"מ
כריכה: אחר
מספר עמודים:
מחיר: ש"ח

ביקורות

" התרגום של שמעון בוזגלו לדיאלוגים של סוקרטס הופך את המשנה האפלטונית לנגישה אפילו הנבונים ורמי המעלה באתונה בתקופה הקלאסית, כ־400 לפני הספירה, לא שיערו בנפשם שאפלטון, עלם בן טובים חסון גוף, יתפוס מקום של כבוד בשורה הראשונה של הוגי הדעות של האנושות. כמעט כל מה שאפלטון כתב היה בצורת דיאלוגים־שיחות, ואת רוב הדמויות שהוא כתב עליהן אפשר לזהות, וגם את הרקע: ביתו של איש עשיר, משתה יין, אולם התעמלות, טיול בשביל סובב העיר. דמות אחת מופיעה דרך קבע כמעט בכל הדיאלוגים - סוקרטס, מורו הנערץ של אפלטון. קשה לקבוע אם הדיאלוגים הם תעתיק מדויק של שיחות שניהל סוקרטס ההיסטורי, או שאפלטון שירבב לתוכן דעות משלו.  אביו של סוקרטס היה פסל, ואמו מיילדת. הוא עצמו התפרנס מסיתות אבנים וממתן שיעורי רטוריקה ופילוסופיה. הוא היה מכוער - אפו פחוס, עיניו בולטות ושפתיו עבות.  באמצעות שאלות פשוטות מאלץ סוקרטס את בן שיחו להבין מושגים לעומקם, ולהכיר במגבלות הידע. הוא מתנשא, אירוני, מקניט ומרגיע לסירוגין את בן שיחו. והכל כמעטפת למבנה אדיר של רעיון שזור ברעיון, של מחשבה הנובעת מרעותה. ב"מנון, לכס" מופיעים שני דיאלוגים מפורסמים. בראשון משוחחים סוקרטס ומנון, בן אצולה עשיר ויפה תואר מתסליה. השניים דנים ב"מידה הטובה" (ביוונית: ארטה), שם קיבוצי למכלול תכונות חיוביות כאומץ, מתינות וצדק. הדיון גולש לתובנות מתמטיות, למקורות הידע האנושי ולהישארות הנפש. בדיאלוג השני מתעמקים סוקרטס ובני שיחו בטכניקות פדגוגיות, ובשאלה - אומץ, מהו? היוונית העתיקה, על מושגיה המופשטים ועל הקשר המובנה בה בין המסמן והמסומן - הווי אומר, בין המילה הנשמעת ובין מה שעולה ברוחנו עם השמיעה - רחוקה מהעברית כרחוק מזרח ממערב. הקורא הישראלי המשכיל אינו מצוי לא בעולם הרוחני ולא בהווי היומיום של אתונה בתקופה הקלאסית.  עם כל הבעיות הללו התמודד המתרגם שמעון בוזגלו בהצלחה; תרגומו ישיר מיוונית עתיקה, ולא משפת ביניים כאנגלית. כמשורר הרגיש לשפה, וכמומחה ביוונית עתיקה, הצליח בוזגלו להתאים באלגנטיות מילים עבריות למונחים היווניים. אפלטון מבחין בין "דוקסה", שאותה מתרגם בוזגלו ל"דעה", ובין "אפיסטמה" המתורגמת ל"ידיעה". הדעה, אפילו נכונה, נמצאת בדרגת ודאות נמוכה מהידיעה. בוזגלו אינו מסתפק בתרגום מדויק ומרתק. הוא מקדים לכל קטע הסבר קצר, מתאים לעולם המושגים המודרני. אפשר לדמות את המשוחחים כניצבים על במה; הזרקור מופנה לפרשן הניצב בפינה - בוזגלו מסביר, מסכם ומעשיר את הדיאלוג הסוקרטי. אף הערות השוליים שכתב עומדות בזכות עצמן, והן חומר קריאה מהנה.    "


ד'ר אריאל אוקסהורן, ישראל היום

" הספר מוגש לקורא המודרני בצורה מושלמת שצריכה לשמש כסטנדרט לפיו יוצאו לאור כל הכתבים העתיקים ששייכים לתרבות העולמית.  "


ירין כץ, קורא בספרים

קריאה נוספת