רנה דקארט

רנה דקארט (1650-1596), ידוע גם בצורה הלטינית של שמו: רנאטוס קארטזיוס. מכאן הכינוי "קארטזיאני" לדבר הקשור בו ובהגותו. דקארט היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. במתמטיקה הוא המציא ענף חדש, הגיאומטריה האנאליטית. בפילוסופיה הוא הדגיש את הבעת הספק, את הפקפוק בכל דבר מוסכם כדרך לברר וללבן כל בעיה ולהגיע לחקר האמת. הוא נחשב ל"אבי הפילוסופיה החדשה". הוא היה בן משפטן מהאצולה הנמוכה, למד מילדותו בבית ספר ישועי ובגיל צעיר החליט שלמד דיו ויצא לשוטט בעולם. במשך שנתיים שירת כמתנדב בצבא הולנד, ובילה שש שנים גם בגרמניה, בבוהמיה, באוסטריה ובאיטליה. היו אלה שנות מלחמת 30 השנה, ונזדמן לו לראות מקרוב בסבלה של אירופה. ב-1625 חזר לצרפת, אבל כעבור שלוש שנים השתקע בהולנד, שאווירתה האינטלקטואלית היתה חופשית יותר. הוא חי בה 21 שנה, שבמהלכן בא בדברים באמצעות חליפת מכתבים עם אנשי מדע והוגי דעות רבים במקומות שונים, ושקד על ספריו, שאותם כתב בצרפתית. כבר בחייו יצא לו שם של איש מדע ופילוסוף מן המעלה הראשונה. בשנת 1649 קיבל את הזמנתה של כריסטינה מלכת שוודיה לבוא לשוודיה כדי לשוחח עמה על פילוסופיה. בעקבות הקור העז ודרישתה של המלכה לקבל שיעורים בשעות הבוקר המוקדמות, לקה דקארט בדלקת ריאות ומת ממנה כשנה לאחר הגעתו, והוא בן 53. הנחתו היסודית של דקארט היתה שקיימת שיטה אחידה בכל המדעים, והוא ראה במתמטיקה את השיטה הזאת מכיוון שהיא בנויה באופן דדוקטיבי ומסיקה מסקנות הגיוניות מהנחות פשוטות. התהליך הוא החשוב בשיטה זו - ולא המסקנות מתוכו; וההנחה הוודאית, שמתוכה ניתן להסיק את כל המסקנות, היא קיומו של תהליך החשיבה, הפקפוק בדברים, העמדתם במבחן והסקת המסקנות. משפטו הידוע, "אני חושב, משמע אני קיים", מציג את החשיבה, את הספק, כוודאות היחידה. מתוך ידיעה זו שאדם יודע שאיננו יודע, שאינו שלם, הסיק את קיומו של האלוהים: האדם המפקפק יודע את אי-שלמותו, וידיעה זו מסתמכת על ידיעתו שאכן קיימת שלמות, ושלמות זו היא האלוהים. דקארט היה כל חייו קתולי נאמן ולא עירער על התיאולוגיה המסורתית.