תעודת זהות

תרגום מאנגלית: מולי מלצר
עיצוב עטיפה:
דאנאקוד:362-3868
תאריך הוצאה: 2010 / 4
פורמט: 13.5x21 ס"מ
כריכה: רכה
מספר עמודים: 262
מחיר: 88 ש"ח

המתיקות שאחרי

ראסל בּנקס

החיים די שקטים, לפעמים אפילו משעממים, בעיירה סֶם דֶנְט שבצפון מדינת ניו-יורק, לא הרחק מגבול קנדה – עד אותו בוקר של חורף שבו טרגדיה מחרידה מנפצת באחת את שיגרת יומם של תושביה: האוטובוס שמסיע את ילדי העיירה לבית-הספר סוטה מן הכביש בתוך סופת שלג, ומידרדר לתהום. ילדים - הרבה ילדים, רוב ילדי העיירה הקטנה - מוצאים את מותם. ומעכשיו חייהם של בני המקום נחלקים לשתיים: לפני התאונה - ולאחריה.

דוֹלוֹרֶס אינה יכולה לשכוח את "ילדי העיירה שלי - פניהם פעורי-עיניים וגופיהם השבריריים מסתחררים וצוללים". שלוש דמויות אחרות מגוללות גם הן, כל אחת בלשונה ומנקודת ראותה, את האסון הנורא: גבר אלמן מוותיקי מלחמת וייטנאם, שנסע בעקבות האוטובוס ובדיוק ברגע התאונה נפנף אל התאומים שלו שבאחורי הרכב; עורך-דין רגזן המבקש להפיק מהשכול והזעם ניצחון גורף בתביעה ייצוגית כנגד החברה יצרנית האוטובוס; ועדת המפתח במשפט, נערה בת 14, שלפני התאונה היתה הכוכבת של קבוצת המעודדות ומלכת הנשף, ועכשיו משקרת ומסכלת את סיכויי התביעה, ואף אחד אינו יודע למה, חוץ מאביה שאינו יכול לגלות את סודה.  

ברגישות מפליאה ובמילים עזות מבע פורש ראסֶל בֵּנְקְס מפי ארבע הדמויות את סיפורה של עיירה שהאבל והכאב סוגרים עליה מכל עבר: היגון, הבלבול, חוסר-האונים, הזעם, הדחף לנקום, ופה ושם גם הרצון שלא מודים בו, הרצון לזכות בפיצוי כספי על האובדן האיוֹם. ומעל לכל, הצורך האדיר למצוא מי אשם בתאונה. אבל האם באמת יש תמיד מישהו שאשם?

המתיקות שאחרֵי עוּבּד ב-1997 לסרט נפלא בבימויו של אָטוֹם אֶגוֹיאן. הסרט זכה באותה שנה בשלושה פרסים בפסטיבל קאן, ובשלל פרסים נוספים לאחר מכן.

ביקורות

"בנקס כותב באיפוק, מאפשר להר הגעש לאיים ולבעבע כל העת מתחת לפני הסיפור הנפרש בעוצמות כלואות ומפחידות. אין בכתיבתו מילים מיותרות או מבוזבזות, אין ים משתפך של תיאורי רגשות ודמעות. יש מינימליזם עצור, שטומן בחובו הרבה כוח."

אורית הראל, מוטק'ה

"אם לא קראתם עד היום את ראסל בּנקס, הגיע הזמן שתאמצו לכם את המנהג."

אֶלְמוֹר לֶנַרְד