תעודת זהות

תרגום מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו
עיצוב עטיפה: סטודיו דוד ויוסף
דאנאקוד:3623419
תאריך הוצאה: 2007 / 1
פורמט: 13.5x21 ס"מ
כריכה: רכה
מספר עמודים: 161
מחיר: 88 ש"ח

אנטיגונה

סופוקלס

כבר 2,500 שנה מתגלגל לו הסיפור הזה, נורא ונפלא, מלא הוד וכאב: המלך החדש, קְרֶאון, אוסר על קבורת פולינֵיקס בנו של אדיפוס, אחיהן של אנטיגונֶה ואִיסְמֶנֶה. אַנְטיגוֹנֶה מתעקשת על קבורתו. 

בבסיסו של מחזה זה נמצא אחד מנושאי המחלוקת הלוהטים ביותר באתונה של המאה החמישים לפני הספירה שהתמקד בשאלת הפיסיס והנומוס, הטבע והחוק – מה יסודי יותר מבין השניים מן הבחינה החברתית? מה מעצב יותר את אופי האדם והחברה? מה משפיע עליהם יותר?. 

במחזה אַנְטיגוֹנֶה תורם סוֹפוֹקְלֵס את חלקו לויכוח. באופן סכימטי, אַנְטיגוֹנֶה מייצגת את החוקים האוניברסליים, את חוקי הטבע, ובמילים אחרות, את הטבע; וקראון מייצג את חוקי המקום והזמן הנקבעים על-ידי האדם, ובמילים אחרות, את החוק. סוֹפוֹקְלֵס בוחן שני ייצוגים קיצוניים של טבע וחוק, מעמת ביניהם ומראה שאף אחד מהם אינו יכול הלתקיים בנפרד, ולראיה – סופה המר של אנטיגונה ואומללותו של קראון.

סוֹפוֹקְלֵס היה לא רק מחזאי פורה שכתב למעלה מ- 120 מחזות, והמצליח משלושת המחזאים הגדולים בני זמנו, אלא היה גם שותף פעיל ובכיר בחיים הציבוריים, והיה אפילו מצביא. כעת רואה אור תרגום חדש של שמעון בוזגלו לאַנְטיגוֹנֶה והוא תרגום "דרמתי", כזה המיועד מלכתחילה להיאמר על הבמה. לדברי בוזגלו תרגום כזה חייב להיות בהיר ולא מפותל מדי, כדי שיובן מיד על-ידי הקהל; הוא חייב "לשבת" היטב בפיותיהם של השחקנים; הוא חייב להתכופף אל חזונותיו או אל משוגותיו של הבמאי. אם עד כה כל התרגומים למחזה היו ספרותיים והתעלמו מאלמנטים של הבמה ייחודם של ספרי הסדרה היווניות בכך שנועדו לקריאה ולשמיעה כאחד. 

זהו תרגום מצויין לקורא ולשחקן. שמעון בוזגלו מדגיש שהמטרה של התרגומים היא שהקהל, המאזין, יבין את הדברים ולכן התרגום הוא מובנה, פואטי ומודרני. הוא מדגיש את מקומם של דברי המקהלה שבדרך-כלל מדלגים עליהם בגלל חוסר מובנותם. באַנְטיגוֹנֶה חידד את הדיאלוג למעין דיון לוהט, חי, נושם ומועצם דרמטית בשורה אחת. לספר מצורפים תצלומים מתוך הפקות שונות למחזה, שנעשו מסוף המאה ה- 19 ועד שנות השישים של המאה הקודמת.