בין השורות עם יגאל ליברנט

בין השורות פותח חלון אל עולמם של האנשים ש"עושים ספרים" יחד איתנו: מתרגמים, מעצבים, עורכים ושאר בעלי מלאכה.

את יגאל ליברנט הכרנו במקרה, וזה אחד המקרים הכי משמחים מבחינתנו. יגאל הכיר לנו את בוריס אקונין והוא המתרגם של ספרי "תיבת פנדורין" חוצמיזה הוא מומחה לאקונין, בעל בלוג מיוחד שנקרא סמוראי הכורסא ואבא טרי (יחסית)

עם איזה גיבור ספרותי אתה מזדהה במיוחד? 

- הייתי רוצה לנקוב בדמויות הנאצלות ביותר בספרות העולמית, אבל אמת תיאמר – התאום הרוחני-ספרותי שלי הוא כומר-השדה אוטו כ"ץ, מפקדו הראשון של החייל האמיץ שווייק: אתאיסט, אלכוהוליסט, מהמר כפייתי ורודף שמלות, שהפסיד את שווייק במשחק קלפים. פעמיים. אמנם איני אתאיסט, השתייה שלי מדודה, ההימורים לא מלהיבים אותי, אני נמצא בקשר מונוגמי ומאושר מזה שנים רבות, ואין להעלות על הדעת שאמיר את יהדותי, עדיין קשה לי למצוא גיבור ספרותי שתואם אותי יותר.

איזה סופר או משורר שטרם זכה בנובל לספרות ראוי לדעתך במיוחד לזכות בפרס?

- ויקטור פלווין – הסוד הגלוי ביותר בספרות הרוסית המודרנית.

האם יש ספר אהוב עליך במיוחד, שינה לך משהו בחיים?

- אני מאוד אוהב את "שלושה חברים" של רמרק, ותובנות רבות שלי לגבי משמעות האנושיות והגבריות אימצתי משם.

איזה ספר הצטערת שלא כתבת? 

- "הקפיטל", אלא מה?! א. הייתי עושה זאת קריא בהרבה ומדעי באמת, ללא התיאוריות המגוחכות על "הערך האמיתי של המוצר" ושאר הירקות. ב. להבדיל מ"הקפיטל" הקיים, בני-האדם באמת היו מסוגלים לקרוא את גירסתי ולהבין את הכתוב. וזאת - במקום לטבוח זה בזה, בלי שבאמת קראו או הבינו את הכתוב בו. הרבה חיים היו ניצלים.

ספרות מקור או ספרות מתורגמת?

- בתור מתרגם, אנסה להיות אובייקטיבי ככל האפשר ואכתוב: "מתורגמת". עדיף - על-ידי.

איזה ספר חשוב לא תורגם עדיין לעברית? מרוסית?

- ספרים של ויקטור פלווין, למעט השניים וחצי שכן תורגמו, אך לא "תפסו" בארץ. תרגום נכון, עריכה נכונה ושיווק נכון היו הופכים אותו ל"צעקה האחרונה" של המילה העברית הכתובה.

מאנגלית?

- A Farwell to Alms מאת גרגורי קלארק – ספר מרתק, העוסק בהיסטוריה הכלכלית של העולם. ובתור נספח לספר זה, גם קלאסיקה כלכלית מאלפת שלמיטב ידיעתי, לא תורגמה לעברית מעולם – המסה "על עקרון האוכלוסייה" של תומס מלתוס.

מהו הספר האחרון שקראת, שהשאיר עליך את רישומו?

- "מעבר למידה הטובה" מאת אליסיידר מקינטייר – פילוסוף קתולי מודרני שנכנס בלי מאמץ לפנתיאון של ההוגים הדגולים. יש בו תובנות עמוקות מאוד לגבי משבר המודרני של התבונה, ששנתה, כידוע, מולידה מפלצות.

לאיזה ספר אתה חוזר שוב ושוב?

- הזמן שלי הפך קצר והמלאכה מרובה – אני פחות חוזר לספרים שקראתי. אבל פעם הייתי עושה זאת המון, והכי תדיר – עם "האמן ומרגריטה" של בולגקוב ו-"12 הכיסאות" של אילף ופטרוב.

איך אתה מסדר את הספרייה שלך?

- קצת כמו בחנויות ספרים, רק בלי ההפרדה ל"מקור" ו"תרגום" – סדר אל"ף-בי"תי: פרוזה, שירה, פילוסופיה, היסטוריה, מדעי החברה, ביוגרפיות, אמנות, בישול. הבעיות מתעוררות בגלל השפות השונות של הספרים, אבל זה מאבק נצחי.

האם יש ספר שהפסקת לקרוא באמצע?

- זה כמעט שלא קורה לי, אבל נאלצתי עם "נוטות החסד" מאת ג'ונתן ליטל. זה היה מחליא ומשמים בעת ובעונה אחת, וזה לא השילוב הספרותי האהוב עלי.

כמה משקל אתה מייחס לעטיפת הספר? האם קרה שבחרת ספר על סמך העטיפה שלו?

- עטיפה זה נחמד מאוד, ועטיפה יפה זה פשוט תענוג. אבל לקנות ספר על-סמך עטיפתו?! לא קרה וספק אם יקרה.

אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד, מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלך?

- מוסד בודד בעיר זרה? ללא ספק – שירותים.