כל פתגם פנינה!

יעקב שרת

"פניני קדם" כולל מיבחר פתגמים שלוקטו מתוך כ"ד ספרי התנ"ך, מ"בראשית" ועד "דברי הימים"," ובצידם הובאו אֲמָרוֹת וניבים אשר בשל תוכנם והשתמעויותיהם אפשר לומר עליהם שהם שארי-בשר לפתגמים.

פתגם הוא היגד המשקף חוכמת חיים וניסיון חיים, יצוק בלשון קצרה ותמציתית. הפתגמים נדרשים לקשת מגוונת ועשירה של מצבי אנוש. יש שהם באים לחנך ולהזהיר חסרי ניסיון ומעוטי ניסיון, קלי דעת ופורעי מוסר, יש שהם מסבירים או מתרצים תוצאות התנהגות מסוימת בחוכמה שלאחר מעשה. כפנינת חוכמה עממית, מעטר הפתגם את השפה, מעשיר ומפרה, ומעניק לוויית חן לשיח.

חרף הדרך בת אלפי שנים, שעשתה העברית מאז נוצקו הפתגמים, האמרות והניבים בספרי התנ"ך, משמשים רבים מהם גם היום, אך דומה כי רבים מדוברי העברית הישראלית העכשווית, שבקיאותם בתנ"ך קלושה ואף פחות מזה, אינם מעלים בדעתם כי פתגמים וניבים השגורים על לשונם מקורם בתנ"ך, שלא לדבר על אי-מודעותם להקשרים אשר בהם באו הללו לעולם בימים עברו. פתגמים קדומים רבים נס ליחם ושוב אין הם שגורים על לשון הבריות; אף על פי כן, ראיתי לייצג את חלקם כדי להמחיש את מיגוון נושאיהם ואת יפי לשונם. על הפתגמים הוספתי גם מספר מצוות וחוקים, הוראות ואיסורים, לרבות עשרת הדיברות, אף הם פתגמיים באופיים.

הפתגמים, האמרות והניבים, 1,636 במספר, מובאים בסדר אל"ף-בי"ת, לא אחת בכתיב חצי-מלא כדי להקל על איתורם, מכאן הסטיות במודע, פעמים, מניקוד תיקני. פתגמים שמשמעם ברורה לא פורשו, אולם לרוב הוספתי על הפירוש את הפסוק המלא אשר בו משובץ הפתגם, הבהרתי את הקשרו, ציינתי את מקבילותיו או היפוכיו והארתיו מנקודת מבטי כיהודי חופשי מנעוריו. לפתגמים רבים הוספתי שורה הפותחת ב"וייאמר", שעניינה השימוש העכשווי בפתגם. פה ושם ראיתי להוסיף לפתגמים ציטוטים ענייניים משל חז"ל ומשל משוררים בני דורות קודמים ובני ימינו. לרשות המעיינים עומד מפתח מפורט.

"פניני קדם" אינו ראשון באסופות פתגמים וניבים עבריים קדומים. אסופות ממין זה רואות אור פעם בפעם ביוזמת מלומדים וחובבים, כל אחד ואחד מתייחד בגישתו ובהגשתו. המיבחר והכמות, הבהרת ההקשר והפירוש, האירגון והפריסה, שונים מאסופה לאסופה ומצדיקים כל התמודדות חדשה באתגר הלשוני-ספרותי. הפסד "היזהר בני מעשות ספרים הרבה" יוצא בשכר "קנאת סופרים תרבה חוכמה".

במהלך עבודתי תהיתי לא אחת: למי אני עמל? ובכן, קודם כל לי לעצמי כשואב סיפוק והנאה מקריאה ועיון בספרי התנ"ך, התשתית האיתנה של העברית הישראלית שבפינו. אשר לקוראים האלמונים, חזקה שייהנו הנאה לשמה מפניני תבונה קדומות, יחושו גאווה בעומדם על חוכמת החיים, צחות הלשון ועוצמת הביטוי הגנוזים בספר הספרים, יסכימו עם פירושי ותובנותי או יחלקו עליהם, אולם כך או כך יצאו נשכרים, ואולי אף יאותגרו לעלעל במקור עצמו.

יעקב שרת