רומנטיקה בשנות ה40 הסוערות. דיימון ראניון

"רק גולם מוחלט יעלה בדעתו לשגר שתי הצצות רצופות בזו אחר זו אל הפרגית של דֵייב החַבּוּבּ, כי אם הצצה אחת דֵייב מסוגל איכשהו לסבול, מתוך מחשבה שאולי פשוט מדובר בטעות, די בטוח שהוא יחטוף קריזה אחרי ההצצה השנייה - ודֵייב החַבּוּבּ זה לא בדיוק אחד שאתה רוצה שהוא יחטוף עליך קריזה.

אבל ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר הוא פשוט מאה אחוז גולם, ככה שהוא משגר אל הפרגית של דֵייב כמה וכמה הצצות. ומה שעוד יותר גרוע, היא משגרת כמה וכמה הצצות בחזרה אליו. והרי לכם בלגן. כי כשבחור ופרגית מתחילים לשגר זה אל זו הצצות הלוך ושוב, טוב, נו, הרי לכם בלגן מבולגן.

הווֹלדוֹ‑וינְצֶ'סְטֶר הזה הוא בחור צעיר ונאה למראה שכותב קטעים על ברודוויי לעיתון 'מוֹרנינג אַייטֶם'. הוא מדווח שם על כל המה‑קורה במועדוני לילה, כמו למשל מכות וכל מיני כאלה, וגם מי מסתובב עם מי, כולל בחורים ופרגיות.

לפעמים זה יוצא די מביך לכל מיני חבר'ה נשואים שמסתובבים עם כל מיני לא‑נשואים, ובמיוחד לא‑נשואות, אבל כמובן אי‑אפשר לצפות מווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר שהוא יבקש מכל העולם ואישתו להראות לו את תעודת הנישואין שלהם לפני שהוא כותב את הקטעים שלו לעיתון.

רוב הסיכויים זה שאם ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר יודע שמיס בּילי פֶּרי היא הפרגית של דֵייב החַבּוּבּ, הוא בחיים לא ישגר אליה יותר מאשר את ההצצה הראשונה, אבל אף אחד לא זורק לו טיפּ בעניין הזה עד אחרי ההצצה השנייה או השלישית, ובינתיים מיס בּילי פֶּרי כבר שולחת את ההצצות שלה בחזרה אליו, ובשלב הזה ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר כבר תפוס חזק‑חזק.

למען האמת, ווֹלדוֹ ממש על הקרשים, ומכיוון שהוא גולם, כמו שאני מספר לכם, לא איכפת לו בכלל הפרגית של מי היא. אישית, אני לא כל‑כך יכול לבוא אליו בטענות, כי מיס בּילי פֶּרי שווה בהחלט כמה וכמה הצצות, במיוחד כשהיא מופיעה על הבמה במועדון האלף‑שש‑מאות של מיס מיזוּרי מַרְטין ומרביצה את ריקוד הסְטֶפּס שלה. ובכל זאת, אני לא חושב שרקדנית הסְטֶפּס הכי טובה עלי‑אדמות מסוגלת לגרום לי לשגר אליה שתי הצצות אם אני יודע שהיא הפרגית של דֵייב החַבּוּבּ, כי לדֵייב איכשהו יש הערכה לא קטנה לפרגיות שלו.

ובמיוחד יש לו הערכה רבה מאוד למיס בּילי פֶּרי, והוא שולח אליה מעילי פרווה, וטבעות יהלום, ועוד סחורות מסוג זה ואחר, והיא שולחת לו את כולן מייד בחזרה, כי מסתבר שהיא לא לוקחת מתנות מבחורים. הדבר נחשב מאוד‑מאוד מפתיע ברחבי הברודוויי, אבל החבר'ה משערים שרוב הסיכויים זה שיש לה איזה תיכנון אחר.

איך‑שלא‑יהיה, לדֵייב החַבּוּבּ זה לא מפריע להמשיך לחבב אותה כמו קודם, וככה היא נחשבת לפרגית שלו בעיני מי‑שלא‑יהיה, והיא זוכה לכָבוֹד בהתאם עד שווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר הנ"ל נכנס לתמונה.

זה מתרחש בזמן שדֵייב החַבּוּבּ נמצא רחוק באיזה טיול לאיי בּהאמה כדי לארגן לעסק שלו קצת סחורות, מן הסוג של ויסקי ושמפניה, ועד שדֵייב מגיע בחזרה, ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר ומיס בּילי פֶּרי כבר בשלב שהם יושבים בפינות בין קטעי ההופעה שלה ומחזיקים ידיים.

כמובן אף אחד לא מספר על זה לדֵייב החַבּוּבּ, כי אף אחד לא רוצה להעלות לו את הסעיף. אפילו מיס מיזוּרי מרטין לא מספרת לו, שזה דבר מאוד בלתי‑רגיל, כי בדרך כלל מיס מיזוּרי מרטין, שלפעמים קוראים לה "מיזוּ" בשביל הקיצור, מספרת כל דבר שהיא יודעת מייד ברגע שהיא יודעת אותו, ולעיתים קרובות מאוד זה לפני שהוא מתרחש.

פשוט, כשלדֵייב החַבּוּבּ עולה הסעיף, מה שקורה זה שהוא עלול לפוצץ למישהו את המוח, ורוב הסיכויים שהמוח הזה יהיה של לא אחר מאשר ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר, אם כי כמה חבר'ה טוענים שלווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר אין בכלל מוח, אחרת מה יש לו לרחרח סביב הפרגית של דֵייב החַבּוּבּ.

אני יודע שדֵייב החַבּוּבּ מאוד מאוד דלוק על מיס בּילי פֶּרי, כי אני שומע אותו מדבר איתה כמה פעמים, והוא מאוד אדיב כלפיה ואף פעם לא מאבד את הנימוס בחברתה ולא משתמש במילים גסות, או דברים אחרים מסוג זה. יתר על כן, לילה אחד כשסוֹלי אֵייבּרמס שתום‑העין קצת מסטול הוא קורא למיס בּילי פֶּרי "נקבה", בלי שום כוונה רעה במיוחד, פשוט כי ככה הרבה חבר'ה מדברים על פרגיות. אבל תיכף ומייד דֵייב החַבּוּבּ שולח יד מעֵבר לשולחן וחובט לסוֹלי שתום‑העין ישר בשיניים, ככה שכולם יודעים מאז והלאה שלדֵייב יש פינה חמה למיס בּילי פֶּרי. כמובן, לדֵייב יש תמיד פינה חמה לאיזושהי פרגית ברמה כזאת או אחרת, אבל רק לעיתים נדירות זה גורם לו לחבוט בגללן לחבר'ה בשיניים.

טוב, לילה אחד מה קורה אם לא שדֵייב החַבּוּבּ נכנס אל מועדון האלף‑שש‑מאות, ושם בכניסה מה הוא רואה אם לא את ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר ואת מיס בּילי פֶּרי מחליפים ביניהם נשיקות בידידות רבה מאוד. על המקום דֵייב החַבּוּבּ שולח יד אל השיוויוֹנֶר החביב שלו כדי לירות בווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר, אבל מסתבר שדווקא אז דֵייב לא מצויד בשיוויוֹנֶר שלו, כי הוא לא מצפה שיהיה לו צורך לירות במישהו בערב המסוים הזה.

אז דֵייב החַבּוּבּ ניגש ישר אליהם, וברגע שווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר שומע אותו ומשחרר את אחיזת החנק שלו במיס בּילי פֶּרי, דֵייב תוקע בו אגרוף הגון ביד ימין על הסנטר. לזכותו של דֵייב החַבּוּבּ אני מוכן לומר שיש לו חבטה נאה למדי ביד ימין, אם כי השמאלית שלו לא כל‑כך מרשימה, והוא משכיב את ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר ברגליים כושלות. למען האמת, ווֹלדוֹ מתקפל לו ישר על הרצפה.

נו, מיס בּילי פֶּרי משמיעה כזאת צווחה שאפשר לשמוע אותה מפה ועד הקצה השני של מנהטן, והיא מסתערת אל המקום שווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר קורס בו, ונופלת ישר עליו ביבבות רמות מאוד. כל מה שאפשר להבין ממה שהיא אומרת זה שדֵייב החַבּוּבּ הוא מטומטם אחד גדול, אף‑על‑פי שדֵייב הוא לא כזה גדול, אם חושבים על זה, ושהיא אוהבת את ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר.

דֵייב מתקרב ומתחיל לתת לווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר לטעום את הנעליים שלו, מה שנחשב מקובל במקרים כאלה, אבל עושה רושם שהוא משנה את דעתו, ובמקום לכסח את ווֹלדוֹ בבעיטות, דֵייב מסתובב ויוצא מהמאורה, שחור מרוב זעם, והדבר הבא שאפשר לשמוע עליו זה שהוא נמצא במועדון הצ'יקֶן ומתביית על הרבה מאוד שתייה.

הדבר נחשב לסימן רע במיוחד, כי בעוד שכל אחד עלול ללכת למועדון הצ'יקֶן מדי פעם, ולשחק עם טוֹני בֶּרְטָצוֹלָה בעל העסק איזה משחק ידידותי, מעט מאוד חבר'ה נוטים לשתות שם מה‑שלא‑יהיה, כי המשקאות אצל טוֹני לא נועדו לזה שמישהו ישתה אותם חוץ מאשר הלקוחות.

טוב, מיס בּילי פֶּרי מעמידה איכשהו את ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר על כרעי‑התרנגולת שלו, ומנגבת לו את הסנטר עם המטפחת שלה, ומפה לשם הוא בסך‑הכל בסדר פרט לבּוּלְקָלֶה גדול על הסנטר. ובמשך כל הזמן היא מטרטרת לווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר איזה דֶבּיל זה דֵייב החַבּוּבּ, אף‑על‑פי שאחרי‑כן מיס מיזוּרי מרטין תופסת את מיס בּילי פֶּרי ונותנת לה מנה הגונה על זה שהיא מבריחה מהמאורה שלה פזרן‑מזומנים מליגת‑על כמו דֵייב החַבּוּבּ.

"אַת פּוּסְטֵמָה שאי‑אפשר לתאר", מיס מיזוּרי מרטין אומרת למיס בּילי פֶּרי. "הרי מהבחור הזה את לא תצליחי לגרד אפילו גרוש, בזמן שכולם יודעים כמה דֵייב החַבּוּבּ מהיר בלשלוף דולרים".

"אבל אני אוהבת את מיסטר וינְצֶ'סְטֶר", מיס בּילי פֶּרי אומרת. "הוא כל‑כך רומנטי. הוא לא איזה מבריח משקאות או אקדוחן כמו דֵייב החַבּוּבּ. הוא כותב עלי בעיתון קטעים חמודים, והוא תמיד‑תמיד ג'נטלמן".

טוב, מובן שמיס מיזוּרי מרטין לא בנויה להתווכח על נושא כמו ג'נטלמנים, כי היא פוגשת מאוד מעט כאלה במועדון האלף‑ שש‑מאות, וחוץ מזה היא לא רוצה להרגיז את ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר כי הוא עוד עלול לשנות כיוון ולכתוב בעיתון קטעים שיהיו מהלומה רצינית למועדון, אז היא יורדת מכל העניין.

ווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר ומיס בּילי פֶּרי ממשיכים להחזיק ידיים בין קטעי המופע שלה, ואולי גם להתנשק פה ושם, כמו שחבר'ה צעירים עושים לפעמים, ודֵייב החַבּוּבּ תופס מרחק ממועדון האלף‑שש‑מאות והכל נראה כאילו בסדר גמור. כולנו שמחים מאוד שאין יותר צרות בגלל הקוֹמבּינה הזאת, כי גם במקרה הכי טוב, מה שיכול לצאת מזה לדֵייב זה הדבר הכי גרוע שיכול לצאת מהסתבכות עם בחור מהעיתון.

אישית, אני מתאר לעצמי שדי מהר דֵייב ימצא לו פרגית אחרת וישכח את כל הסיפור עם מיס בּילי פֶּרי, כי עכשיו כשאני שולח אליה הצצה נוספת, אני מגלה שהיא בעצם די דומה לכל רקדנית סְטֶפּס אחרת, פרט לזה שהיא ג'ינג'ית. רקדניות סְטֶפּס הן בדרך כלל שחורות שיער, אין לי מושג למה.

מוּש, השוער של של מועדון האלף‑שש‑מאות, מספר לי שמיס מיזוּרי מרטין ממשיכה לעבוד על מיס בּילי פֶּרי בעניין דֵייב החַבּוּבּ, כי הוא שומע את מיס מיזוּרי מרטין מורידה עליה ערב אחד את העקיצה הבאה: "טוב, אני לא רואה יותר מדי נַצנצים על הגפרורים שלך".

זוהי כמובן הדרך של מיס מיזוּרי מרטין לומר שהיא לא רואה שום יהלום על האצבעות של מיס בּילי פֶּרי, כי מיס מיזוּרי מרטין היא תרנגולת קשישה ומנוסה, והיא רגילה לחשוב שאם בחור אוהב איזו פרגית הוא יוכיח את זה בצורת יהלומים. למיס מיזוּרי מרטין עצמה יש הרבה יהלומים, אם כי איך בחור מסוגל להלהיב את עצמו עד כדי כך שיעניק לה יהלומים זה קצת נשגב מבינתי.

אני לא טיפוס שמסתובב יותר מדי, ככה שאני לא רואה את דֵייב החַבּוּבּ כמה שבועות, אבל יום ראשון אחד אחרי הצהריים, ג'וני מֶקְגַאוּוֶן הקטן, שהוא אחד מהחבר'ה של דֵייב, בא ואומר לי ככה: "מה תגיד? דֵייב תופס לא מזמן את הכַּתַבְצ'יק ומוציא אותו קצת לאיוורור!"

נו, ג'וני כל‑כך מרוגש שלוקח לי קצת זמן לצנן אותו ככה שיוכל להסביר. מתברר שדֵייב החַבּוּבּ מוציא מהמוסך את המכונית הכי גדולה שלו ושולח את הנהג שלו, ג'וֹ האיטלקי, אל המשרד של ה'אַייטֶם' שווֹלדוֹ וינְצֶ'סְטֶר עובד בו, עם הודעה שמיס בּילי פֶּרי מבקשת לראות את ווֹלדוֹ תיכף ומייד בדירה של מיס מיזוּרי מרטין ברחוב חמישים ותשע.

כמובן, ההודעה הזאת היא כולה חַרְטָא‑בַּרְטָא, אבל ווֹלדוֹ בולע את הפיתיון ונכנס למכונית. ואז ג'וֹ האיטלקי מסיע אותו אל הדירה של מיס מיזוּרי מרטין, ומי נכנס שם למכונית אם לא דֵייב החַבּוּבּ. וקדימה לדרך.

טוב, אלה חדשות רעות, אין מה להגיד, כי כשדֵייב החַבּוּבּ לוקח בחור לאיוורור, לעיתים קרובות מאוד הבחור לא לגמרי חוזר. מה בדיוק קורה לו אני אף פעם לא שואל, כי הדבר הכי טוב שבן‑אדם יכול לקבל בעיר הגברים הזאת מזה שישאל שאלות, זה סנוקרת באף..." 

החלק הראשון של הסיפור הראשון בספר החדש "חוש הומור וסיפורים אחרים" בתרגום מולי מלצר