עד כדי כך כוחו של מעשה? עד כדי כך?

חיים סבתו

פגשתי אותו בשבוע הספר בירושלים. הכול היה חגיגי ורועש, צבעוני ושמח. עמדתי מאחורי דוכן הספרים של ההוצאה לחתום על ספרי "תיאום כוונות". רבים ניגשים. מברכים, מעירים, מבקרים ומציעים נושאים שלדעתם אני מוכרח לכתוב עליהם. ממש מוכרח. אחרים מציעים להוסיף פרק או להשמיט פיסקה ואני משיב לזה בכה ולזה בכה. ואז הוא הגיע. פניו היו מלאות צלקות מכוויות. הוא ניגש אלי סוער כולו. אוחז בי בשתי ידיו בכוח רב. אתה יודע! אני ידעתי כל הזמן שאתה יודע! עתה אמור לי. עתה. מה אומר? מה אתה שואל? וכי אתה לא יודע מה אני שואל? אתה לא יודע? הרי כתבת על זה. כבר עשרים וחמש שנה אני שואל. ביום ובלילה. בלי מנוחה. מחפש תשובה. עיניו הביטו בעיניי במבט קשה. מי הוא שנטש אותנו בטנק כשעלה בלהבות במלחמה? מי הוא? קראתי כל הלילה את תיאום כוונות, הוא אומר, ואני יודע שאתה יודע. הפעם לא תוכל להתחמק. מה אומר לו, חשבתי, באמת איני יודע. מה אומר?

כמה שבועות אחר צאת כ"עפעפי שחר" הוא הגיע לבית המדרש, באמצע לימוד הבוקר. מחפש אותי. כן, זה דחוף, משכנע אותי להפסיק את דף הגמרא. אני חייב לדבר אתך, עכשיו, הוא אומר בדמעות, באתי מהצפון. נרגש כולו הוא מביט בי מתחנן. יצאתי אתו לחדר סמוך. מה אוכל לעזור לך ואני איני מכיר אותך כלל, שאלתי. הוא עומד מולי, מביט בי ואומר: אנא, הבא לי את עזרא סימן טוב. עכשיו. אני חייב לדבר אתו. רק הוא יעזור לי. אני נקרע בהתלבטות, הוא ממשיך וגולל לי את סיפור חייו המדהים.

איני יודע מה להחליט, ואני חייב להשיב היום. כן או לא. כל חיי תלויים בזה. כמעט השתגעתי מרוב מחשבות, פעם נוטה לכאן ופעם לכאן. אני נמשך רגע לכאן בכל כוחי ורגע לכאן. ואז נפל לידי ספרך כעפעפי שחר. עכשיו אני יודע. עזרא סימן טוב ממחנה יהודה רק הוא יפתור את בעייתי. הוא יגיד לי מה לעשות. אני מאמין לו. איזה איש טהור. הבא לי אותו, אנא ממך.

אבל זה סיפור. רק סיפור. מניין אביא לו את עזרא סימן טוב. עזרא, הוא גיבור של סיפור. אנא, הוא חוזר ומתחנן שוב ושוב, אני מבקש לראות אותו, את עזרא סימן טוב של כעפעפי שחר. לא תוכל להביא אותו? באמת לא תוכל?

ספריו של חיים סבתו, זוכה פרס ספיר רואים אור בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים ספרו "תיאום כוונות" היה לרב-מכר ועובד לסרט קולנוע. רבי מכר נוספים פרי עטו הם "אמת מארץ תצמח", "בואי הרוח" ו"כעפעפי שחר"