עריכת מאמר

ניווט : ראשי > היה רק מלכוד אחד, מלכוד 22...

כותרת המאמר
תיאור המאמר עבור מנועי חיפוש
מילות מפתח
מחבר

זאת היתה בדיחה מחרידה, אבל דוק דניקה לא צחק עד שיוסריאן בא אליו לאחר עוד משימה ושוב הפציר בו, בלי ציפיות ממשיות להצלחה, שיקרקע אותו. דוק דניקה הִפליט גיחוך בודד ומייד שקע בבעיותיו שלו, שכּללו את צ'יף ווייט האפוט, שכל אותו בוקר התגרה בו והזמין אותו לקרב היאבקות אינדיאנית, ואת יוסריאן, שבדיוק אז ושם החליט להשתגע.

	"אתה מבזבז את הזמן שלך," נאלץ דוק דניקה לומר לו.

	"אתה לא יכול לקרקע בנאדם משוגע?"

	"אה, ברור. אני חייב. יש הוראה שאומרת שאני חייב לקרקע כל בנאדם משוגע."

	"אז למה אתה לא מקרקע אותי? אני משוגע. תשאל את קלווינג'ר."

	"קלווינג'ר? איפה קלווינג'ר? תמצא את קלווינג'ר ואני אשאל אותו."

	"אז תשאל כל אחד אחר. הם יספרו לך כמה אני משוגע."

	"הם משוגעים."

	"אז למה אתה לא מקרקע אותם?"

	"למה הם לא מבקשים ממני לקרקע אותם?"

	"כי הם משוגעים, זה למה."

	"ברור שהם משוגעים," השיב דוק דניקה. "הרגע אמרתי לך שהם משוגעים, לא? ואי-אפשר לתת למשוגעים להחליט אם אתה משוגע או לא, נכון?"

	יוסריאן הביט בו בארשת של פיכחון וניסה גישה אחרת. "אוֹר משוגע?"

	"בהחלט," אמר דוק דניקה. 

	"אתה יכול לקרקע אותו?"

	"בהחלט. אבל קודם הוא צריך לבקש ממני. זה מה שכתוב בהוראות."

	"אז למה הוא לא מבקש ממך?"

	"כי הוא משוגע," אמר דוק דניקה. "הוא מוכרח להיות משוגע אם הוא ממשיך לצאת למשימות מבצעיות אחרי כל הפעמים שהוא ניצל בנס. ברור, אני יכול לקרקע את אור. אבל קודם הוא צריך לבקש ממני."

	"זה כל מה שהוא צריך לעשות כדי שתקרקע אותו?"

	"זה הכול. פשוט לבקש ממני."

	"ואז תוכל לקרקע אותו?" שאל יוסריאן.

	"לא. אז אני לא אוכל לקרקע אותו."

	"זאת אומרת, יש מלכוד?"

	"ברור שיש מלכוד," השיב דוק דניקה. "מלכוד .22 מי שרוצה להשתחרר מפעילות קרבית הוא לא באמת משוגע."

	היה רק מלכוד אחד, מלכוד 22, שציין במפורש כי דאגה לביטחון האישי אל מול סכנות ברורות ומיידיות היא תהליך של חשיבה הגיונית. אור היה משוגע, והיה אפשר לקרקע אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבקש. וברגע שהיה עושה את זה, הוא כבר לא היה משוגע והיה צריך לטוס למשימות נוספות. 

	 

	אור היה משוגע כשטס למשימות נוספות, ושפוי כשלא טס, אבל אם הוא היה שפוי הוא היה צריך לטוס. אם הוא טס הוא היה משוגע ולא היה צריך לטוס. אבל אם הוא לא רצה לטוס הוא היה שפוי והיה חייב לטוס. יוסריאן התרגש עד עמקי נשמתו לנוכח הפשטות המוחלטת של הסעיף הזה במלכוד 22, ופלט שריקת הערכה.

	"חתיכת מלכוד, המלכוד 22 הזה."

	"זה הכי טוב שיש," הסכים דוק דניקה.

	יוסריאן ראה אותו בבירור בכל הגיוֹניוּתוֹ המסתחררת. הדיוק האֶליפּטי בזוגות המושלמים של חלקיו היה חינני ומהמם, כמו אמנות מודרנית טובה, ולעיתים לא היה יוסריאן בטוח לגמרי שהבין אותו עד הסוף, כפי שלא היה בטוח בנוגע לאמנות מודרנית טובה או בנוגע לזבובים שראה אוֹר בעיניים של אפלבי. היתה לו רק המלה של אור בנוגע לזבובים בעיניים של אפלבי.

	 

	צלום ג'וזף הלר   MDCarchives

תמונות (רוחב לדף הבית + אורך לדף המאמר)

החלף תמונה לעמוד מאמר 220 רוחב 290 אורך
החלף תמונה לעמוד הבית 400 רוחב 264 אורך
	הצג באתר