מבוא

 

 

בואו אני אספר לכם כמה המצב רע. ילדים לומדים מדי יום ביומו - מן המורים שלהם, באלפי בתי‑ספר בבריטניה - שאם הם יטלטלו את הראש למעלה ולמטה, זה יגביר להם את זרימת הדם לאוּנוֹת הקדמיות של המוח, והריכוז שלהם ישתפר; שאם הם ישפשפו את אצבעות הידיים אלה באלה בשיטה "מדעית‑כזאת", זה יעזור להם לשפר את "זרימת האנרגיה" בגוף; שבמזון מעובד אין בכלל מים; ושאם הם יגלגלו מים על הלשון במשך כמה זמן, זה יעביר למוח שלהם לַחוּת דרך החֵךְ העליון. ואת כל זה הם לומדים במסגרת תוכנית מיוחדת לתירגול הכישורים השׂכליים שנקראת "כושר למוח". אנחנו נקדיש קצת זמן לאמונות האלה, ומה שחשוב יותר - למוקיונים במערכת החינוך שמקדמים אותן.

אבל הספר הזה הוא לא אוסף של אווילוּיוֹת טריוויאליות. הוא עוקב אחרי קו שעולה ונוסק באופן טבעי - מן האיוולת של רופאי‑אליל, דרך האמון התמים שהם זוכים לו באמצעי התקשורת המרכזיים, דרך התחבולות של תעשיית תוספי המזון המגלגלת 30 מיליארד לירות סטרלינג, דרך מעשי הנבלה של תעשיית התרופות המגלגלת 300 מיליארד סטרלינג, דרך הטרגדיה של הדיווח המסולף מטעם כתבי המדע והטכנולוגיה בעיתונות, ועד לסיפורים הפרטיים של אנשים שסיימו את דרכם בבית סוהר, הושמו ללעג ולקלס, או אפילו מצאו את מותם, רק בגלל הבּוּרוּת המציפה את החברה שלנו בכל מה שנוגע לסטטיסטיקה בסיסית ולמהות של ראיות מדעיות.

לפני כמחצית המאה, כשהתפרסמה הרצאתו הידועה של צ'רלס פֶּרְסי סְנוֹ (Snow) "שתי תרבויות", העוסקת בפער בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח והחברה (humanities), בוגרי המקצועות ההוּמניסטיים פשוט התעלמו מאיתנו. כיום, מדענים ורופאים מוצאים את עצמם כמיעוט קטן, חמוש בנשק דל, מול צבאות‑ענק של אנשים שמרגישים כי הם רשאים לשפוט בעניינים שהאמיתוּת שלהם נסמכת על ראיות - שאיפה נאצלת, אין ספק - בלי שיטרחו כלל לרכוש הבנה בסיסית בסוגיות העומדות על הפרק.

בבית‑הספר ודאי לימדו אתכם על חומרים במבחנות, על משוואות המתארות תנועה, ואולי גם משהו על פוֹטוֹסינתֵזָה (עוד נגיע לזה בהמשך), אבל די בטוח שלא לימדו אתכם שום דבר על מוות, על סיכונים, על סטטיסטיקה, ועל המדע של מה יהרוג אתכם ומה ירפא אתכם. הבּוֹר בתרבות שלנו נפער יותר ויותר: הרפואה מבוססת‑הראיות, התגלמות המדע היישומי, כוללת כמה מן הרעיונות החכמים ביותר שנולדו במאתיים השנים האחרונות, והיא הצילה את חייהם של מיליוני בני‑אדם, ולמרות זאת מוזיאון המדע של לונדון לא הקדיש לה מעולם אפילו תערוכה אחת.

כמובן, זה לא בגלל חוסר עניין. אנחנו די כפייתיים בכל מה שקשור לבריאות - חצי מן הכתבות בתקשורת שעוסקות במדע מוקדשות לנושאים רפואיים - ואנחנו מופגזים ללא הרף בהודעות ובסיפורים שנשמעים כאילו‑מדעיים. אבל כפי שתראו בעצמכם, אנחנו מקבלים את המידע שלנו בדיוק מאותם אנשים שהדגימו בפנינו עוד פעם ועוד פעם שהם לא מסוגלים לקרוא, לפרש, או למסור עדות אמינה ביחס לראיות מדעיות.

לפני שנצא לדרך, בואו נעשה מיפוי מהיר של השטח.

בהתחלה נראה מה פירוש הדבר לערוך ניסוי מדעי, לראות את תוצאות הניסוי במו עינינו, ולהחליט אם הן מתיישבות עם תיאוריה מסוימת, או שאולי תיאוריה אחרת משכנעת יותר. אולי ייראה לכם שהצעדים הראשונים האלה הם ילדותיים ואפילו מתנשאים - הדוגמאות שאביא כאן הן בלי ספק משובבות‑נפש באווילותן - אבל כולן כאלה שהוצגו באמצעי התקשורת המרכזיים בטון סמכותי לעילא ובלי שמץ של פקפוק. אנחנו נבדוק לָמה הסיפורים הכביכול‑מדעיים על הגוף שלנו הם כל‑כך מושכים, וגם איזה בלבול הם מסוגלים לגרום.

אחר‑כך נעבור להוֹמיאוֹפּתיה, לא מפני שהיא חשובה או מסוכנת - היא ממש לא - אלא מפני שהיא המודל המושלם של איך ללמד רפואה מבוססת‑ראיות. לאמיתו של דבר, גלולות הוֹמיאוֹפּתיות הן גלולות סוכר קטנות ריקות שכאילו פועלות, ולכן הן מגלמות את כל מה שאנחנו באמת צריכים לדעת על "מבחנים אמינים" של טיפול רפואי, ואיך אפשר להוליך אותנו שולל ולגרום לנו לחשוב שטיפול כלשהו יעיל יותר מכפי שהוא באמת. אנחנו נִלְמַד כל מה שצריך לדעת על הדרך הנכונה לערוך ניסוי, ואיך לזהות ניסוי גרוע. מאחורי הקלעים מסתתר לו אפקט הפְּלָצֶבּוֹ - אולי ההיבט הכי מרתק והכי לא‑מובן בריפוי של בני‑אדם, שהוא מרחיק לכת הרבה מאשר סתם גלולת סוכר: הוא משהו שנוגד את האינטוּאיציה, הוא מוזר, הוא בעצם הסיפור האמיתי של רפואת גוף‑נפש, והוא מעניין הרבה יותר מכל קשקוש מפוּבּרק על ריפוי בעזרת אנרגיית קְוַונטים. אנחנו נסקור את הראיות המעידות על כוח הריפוי של האנרגיה הזאת, ותוכלו להסיק את המסקנות שלכם בעצמכם.

משם נעבור לדגים יותר שמנים. התזונאים (nutritionists) - אנשים שמציגים את עצמם כמומחים לתזונה - הם בעצם מרַפּאים אלטרנטיביים, אבל איכשהו הם הצליחו למַתֵג את עצמם כאנשי מדע. השגיאות שלהם מעניינות הרבה יותר מאלה של ההוֹמיאוֹפּתים, מאחר שיש בהן גרעין של מדע אמיתי, וזה גורם לכך שהם לא רק יותר מעניינים, אלא גם יותר מסוכנים. כי האיום האמיתי מצד השַרְלָטָנים הוא לא בכך שהלקוחות שלהם עלולים למות - יש אומנם גם מקרים נדירים כאלה, אבל אין טעם להרחיב עליהם את הדיבור - אלא בכך שהם שוחקים בשיטתיות את היכולת של הציבור הרחב להבין מה הן בעצם ראיות מדעיות.

נלמד להכיר את הרטוֹריקה החובבנית ומאחזת‑העיניים שמלעיטה אתכם בלי הרף במושגים שגויים על אוכל ותזונה; נראה איך התעשייה החדשה הזאת מסיחה את דעתנו מגורמי הסיכון האמיתיים באורח החיים שלנו, ואיך היא משפיעה, באופן סמוי אבל לא פחות מפחיד, על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת גופנו, בעיקר בהקשר של הנטייה הפּוֹפּוּלָרית להפוך בעיות חברתיות ופוליטיות לבעיות רפואיות. המגמה הזאת, המכונה "מֶדיקָליזַציה", גורמת לנו לתפוס את הבעיות האלה בתוך הֶקשר בּיוֹ‑רפואי פשטני, ולהפוך את הפתרונות לבעיות האלה לסחורה, בעיקר בצורת גלולות ודיאטות אופנתיות. אציג בפניכם ראיות שמוכיחות כי שלוחה ראשונה, מבהילה למדי, של המגמה הזאת, מתחילה לחדור אל אוניברסיטאות באנגליה, לצד המחקר האקדמי האמיתי בנושא התזונה. באותו פרק תמצאו גם את חביבת האומה הבריטית, הדוקטור למדעים ג'יליאן מֶק‑קית. אחר‑כך ניישׂם את הכלים של רפואה נכונה ונגלה את הטריקים שבעזרתם תעשיית התרופות זורה חול בעיניהם של רופאים ופּציינטים כאחד.

בהמשך נראה איך אמצעי התקשורת מקדמים את אי‑ההבנה של הציבור ביחס למדע, ונבחן את התאווה הפשטנית שלהם למֵעֵין‑סיפורים חסרי פּוּאֶנטה, ואת אי‑ההבנה הבסיסית שלהם בכל מה שקשור לסטטיסטיקה ולראיות, שהן הליבה של העשייה המדעית, בכך שהן מאפשרות לנו לא לייחס חשיבות רבה מדי לניסיון המוגבל ולדעות הקדומות שלנו.

ולבסוף, בפרק המדאיג ביותר בעיני, נראה איך אנשים שנמצאים בעמדות כוח, אנשים שאמורים להבין קצת יותר טוב, עדיין עושים שגיאות בסיסיות שיש להן תוצאות חמורות. נראה איך אמצעי התקשורת עיוותו ראיות באופן ציני בשני מקרים של בהלת בריאות באנגליה, ובזה הגיעו לשיאים של קיצוניות מסוכנת וממש נלעגת. ככל שנתקדם בספר, תוכלו לגלות עד כמה האיוולת הזאת נפוצה בחיים שלנו, וגם להרהר מה אתם יכולים לעשות בעניין הזה.

נכון, אי‑אפשר בכוח התבונה לשכנע אנשים לשנות עמדות שאותן לא אימצו מלכתחילה בכוח התבונה. אבל כשתגיעו לסוף הספר, יהיו בידיכם כלים שיאפשרו לכם לנַצֵחַ - או לכל הפחות להבין - כל ויכוח מדעי שתחליטו להשתתף בו, וזה במיגוון של נושאים כמו תרופות פלא, חשיבות החיסון המשולש, העַוולוֹת של ענקי התרופות, הסבירוּת שיֶרֶק כלשהו יוכל למנוע סרטן, הטמטום המתגבר של הדיווחים על מדע, ההתרעות המפוקפקות על סיכוני בריאות, הערך של ראיות אַנֶקְדוֹטָליוֹת, הקשר בין גוף לנפש, המדע של אי‑רציוֹנליוּת, המֶדיקָליזַציה של חיי היומיום, ועוד. תלמדו להכיר את הראיות לכמה הונאות פּוֹפּוּלריוֹת במיוחד, אבל תוך כדי כך גם תוכלו ללקט לא מעט ידע שימושי חיוני על מחקר, על עוצמה של ראיות, על הטיה, על סטטיסטיקה (לא להיבהל), על ההיסטוריה של המדע, על תנועות אנטי‑מדע, ועל רפואת אליל. וגם תיתקלו בכמה מן הסיפורים המדהימים ביותר שמדעי הטבע יכולים לספר על העולם.

וזה לא יהיה קשה בשום אופן: זהו השיעור היחיד במדע שבו אני יכול להתחייב כי השגיאות הטיפשיות לא יהיו שלכם. ואם בַּסוף עדיין לא תסכימו איתי, דבר אחד לפחות ייצא לכם: הטעויות שלכם יהיו הרבה יותר מסעירות ומפוארות מאשר עכשיו.