חטיבת עצים, שאיבת מים, היי־טק | ספרי עליית הגג



קטלוג הספרים
כותרים
מחברים
אבולוציה
אכסדרה
אנשים
ביוגרפיות
ביולוגיה
בריאות
ג'רונימו סטילטון
הארי פוטר
היסטוריה
יהדות
ילדים
כלכלה
מדע
מחזות
מנורת קריאה
מקור
מתח
מתמטיקה
נגד הרוח
נוער
ספורט
ספרות יפה
עיון
פוליטיקה
פילוסופיה
פילוסופיה ומדע
פיסיקה
פסיכולוגיה
צבא
קלסיקה
שואה
שירה
תורת המשחקים
תיבת פנדורין
תרגום
מועדון ספרי עליית הגג

הצטרפו לרשימת הדיוור של מועדון ספרי עליית הגג וקבלו עדכונים במייל

"העיסוק בתיק אייכמן, שכלל אוסף עצום של תעודות ועדויות, כתובות ומוקלטות, לא הסתיים עבור לנדוי עם מתן פסק הדין, אלא נמשך עוד שנים רבות אחרי המשפט"

משה לנדוי. שופט
חשוב לנו לדעת
facebook icon שלח חוות דעת
מאמרים
חטיבת עצים, שאיבת מים, היי־טק

חטיבת עצים, שאיבת מים, היי־טק


מאמרו של עודה בשאראת, עיתון "הארץ" וספוילר: הרי לשני העמים אין ברירה אלא לשתף פעולה עם החיים.

 

י שהועיד את הערבים בשנות ה–50 לחטיבת עצים ושאיבת מים מקבל אותם היום כאנשי היי־טק מעולים. באחרונה סיימתי לקרוא את הספר המטלטל של רוני פלוֹמן, "כוונות טובות - היי־טק ערבי בישראל". מסופר בו על המאבק הסיזיפי של אינדיווידואלים ערבים בחברה שייעדה להם משרות מסורתיות, ובממסד, ציבורי ופרטי, אטום, שהדיר אותם מחצרות העולם החדש.

פלוֹמן אינה מספרת על הערבי הזקוף - כידוע, זקיפות קומה גורמת לדיסקוס או להתמוטטות - אלא על הערבי החדש־הישן, שהתמדה היא סוד הצלחתו.

דווקא כשסיימתי את קריאת הספר, התפרסמה ב"הארץ" כתבה של ענבל אורפז, ובה דווח על עלייה במספר הערבים בחברות ההיי־טק. על פי נתונים של ארגון "צופן", ששם לו למטרה לשלב ערבים בהיי־טק כדי ליצור חברה צודקת ושוויונית יותר, בשנת 2013 עבדו בהיי־טק 1,200–1,500 ערבים, לעומת 350 לפני שלוש שנים. ואילו גיא חצרוני, מנהל ב"סיסקו", מעריך, שמספר המהנדסים הערבים מגיע ל–2,000. כך או כך, ואף על פי שמדובר עדיין באחוזים קטנים, הקטר כבר דוהר.

המטריד בעניין הוא, לבושתו של ההיי־טק הישראלי, שחברות בינלאומיות הן שפרצו את המצור, כך שאפילו בשנות ה–80 "אינטל" ישראל פתחה את שעריה לפני הערבים. וכך התמוטט לו "החסם התרבותי". מי שרוצה להעסיק ערבים - אל יגלגל עיניים ויטען, שכביכול ערבים והיי־טק הם שני קווים מקבילים שלא ייפגשו לעולם. בספר מסופר על מנכ"ל חברת היי־טק ישראלית באזור השרון, שהחליט ששיעור הערבים בקרב כמה מאות עובדיו יהיה 5%. כשפעל בנחרצות, במערך קבלת עובדים מתאים - המטרה, איזה פלא, החלה להתממש חלקית.

בקרב האוכלוסייה הערבית יימצאו כאלה, שבשבילם קבלת סיוע ממשלתי ליזמות בעסקים, ובכלל זה בהיי־טק, היא מעין תרומה כדי לייפות את פני המדינה בעולם, בשעה שביתר התחומים חיי הערבים במצב גרוע. פלוֹמן, בקונטקסט זהה, מנסחת אימרה אותנטית ומרשימה: "ובכלל, איך אפשר שלא לשתף פעולה עם החיים עצמם? האם הוא (ההיי־טקיסט הערבי) אמור להשעות את חייו כדי לא לשתף פעולה?"

הערבים אמרו: "אם תנהג בנדיבות עם הנדיב - תשבה את לבו, ואם תנהג בנדיבות עם המנוול - הוא ימרוד בך". הערבים נמנים עם הסוג הראשון. חשוב להעלות על נס את תרומת נשיא המדינה, שמעון פרס, במיוחד על כך שהקים, עם "סיסקו", את "מענטק" - ארגון הפועל למען שילוב הערבים בכלכלה. אך לא פחות חשובים הם האנשים הטובים בארגון "צופן", עם מוביליו הערבים והיהודים. תמהונים אלה החלו למוטט במכוש קטנטן את החומה הסלעית שחנקה את הערבים.

סיפור ההיי־טק הערבי הוא בראש ובראשונה סיפור של צעירים שנלחמו לבד, בתהליך מתיש, המושך לייאוש יותר מאשר לתקווה. למרות זאת הם החזיקו מעמד. אלה הם גיבורי המחר. אני כותב עליהם גם כדי לומר, שאל לנו להתעלם מהפינות המוארות בלב החושך. מותר לנו אף להפריז בייפוי המציאות; כך גם נפחיד את הרעים, העמלים על עיבוי חומות העבר, ונדרבן את הטובים להתאמץ יותר.

יש כאלה אשר רואים בערבים נטל - "בניכוי הערבים והחרדים, מצבנו מצוין" אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. היום הנוכחים־הנפקדים של שנות ה–50 הם תקוות הכלכלה הישראלית. בלעדיהם, בעמק הסיליקון יחפשו עובדי היי־טק בהודו. נוכחות הערבים בהיי־טק עלתה משליש אחוז לכשני אחוזים. במאמץ יהודי־ערבי, הם יגיעו לשיעור של 20%."

למאמר באתר "הארץ"

כתבה על הספר ב"כלכליסט"