ספר חדש מסביר למה האבולוציה נכונה. למה? | ספרי עליית הגג



קטלוג הספרים
כותרים
מחברים
אבולוציה
אכסדרה
אנשים
ביוגרפיות
ביולוגיה
בריאות
ג'רונימו סטילטון
הארי פוטר
היסטוריה
יהדות
ילדים
כלכלה
מדע
מחזות
מנורת קריאה
מקור
מתח
מתמטיקה
נגד הרוח
נוער
ספורט
ספרות יפה
עיון
פוליטיקה
פילוסופיה
פילוסופיה ומדע
פיסיקה
פסיכולוגיה
צבא
קלסיקה
שואה
שירה
תורת המשחקים
תיבת פנדורין
תרגום
מועדון ספרי עליית הגג

הצטרפו לרשימת הדיוור של מועדון ספרי עליית הגג וקבלו עדכונים במייל

"לפנות ערב נעלמה השקיעה האידיאלית בפתאומיות, נדחקת בידי הרוח הקרה והאפלה שאפפה את הכל במהירות."

מות אכילס
חשוב לנו לדעת
facebook icon שלח חוות דעת
מאמרים
ספר חדש מסביר למה האבולוציה נכונה. למה?

ספר חדש מסביר למה האבולוציה נכונה. למה?


ג'רי א. קוֹין , פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת שיקגו, מתמקד בגנטיקה אבולוציונית ובמוצאם של מינים חדשים, וכעת רואה אור בעברית ספרו "למה האבולוציה נכונה". בספר פורש קוין את הראיות המוכיחות מעל לכל ספק את אמיתות האבולוציה בדרך של ברירה טבעית. הקריאה בספר החדוב הזה מאפשרת לנו להבין מדוע מדענים רבים כל-כך הקדישו את חייהם להוכחת תורת האבולוציה ולהנה עליה, ומדוע אנשי חינוך מנלחמים במרץ נגד התביעות לייחד זמן שווה להוראת תפיסות השוללות את האבולוציה. 

הספר למה האבולוציה נכונה מצטרף לספרים רבים בנושא שראו אור בהוצאתנו וביניהם מחיר האלטרואיזם, הדג שבתוכנו, הזדמנות אחרונה לראות, החוט המשותף, הסליל הכפול, כמעט כמו לוויתן, מוצא המינים של דרווין ועוד.

תוכלו לקרוא את פתח הדבר לספר של ג'רי א. קוין

 "  20 בדצמבר 2005.

 כמו מדענים רבים באותו יום, התעוררתי אחוז דאגה. ג'ון ג'ונס השלישי, שופט פדרלי בעיר הַריסבֶּרג שבמדינת פנסילבניה, היה אמור להכריז על פסיקתו במשפט של קיצמילר (Kitzmiller) ואחרים נגד מחוז החינוך של אזור דוֹבֶר (Dover Area School District) ואחרים. המשפט היה אבן דרך, ופסק הדין של ג'ונס היה עשוי להכריע איך ילמדו תלמידי בתי ספר באמריקה על האבולוציה.

המשבר החינוכי והמדעי החל באורח צנוע למדי, כשפקידים במחוז החינוך בדוֹבֶר שבפנסילבניה נפגשו כדי לדון ולהחליט אילו ספרי לימוד ישמשו בהוראת הביולוגיה בבית הספר התיכון המקומי. כמה חברים דתיים בהנהלת בית הספר, שלא רווּ נחת מהספר שנלמד אז ומדבקותו באבולוציה הדרווינית, הציעו לרכוש ספרים אחרים, שמופיעה בהם תיאוריית הבריאתנות התנ"כית. אחרי מחלוקת סוערת התקבלה במועצה החלטה לדרוש ממורים לביולוגיה בבית הספר התיכון של דוֹבֶר להקריא לתלמידי כיתות ט' את ההודעה הבאה:

 הסטנדרטים האקדמיים של פנסילבניה מחייבים את התלמידים ללמוד על תיאוריית האבולוציה של דרווין, ובסופו של דבר להיבחן במבחן סטנדרטי שהאבולוציה היא חלק ממנו. מאחר שתורתו של דרווין היא תיאוריה, היא עדיין עומדת למבחן בכל פעם שמתגלות ראיות חדשות. התיאוריה אינה עובדה. בתיאוריה יש פערים שאין ראיות לגביהם... תכנון תבוני הוא הסבר אחר למוצא החיים, ושונה מהשקפתו של דרווין. ספר העזר על דובי פנדה ואנשים [Of Pandas and People] עומד לרשות התלמידים כדי שיוכלו לבדוק אם הם רוצים לבחון את ההשקפה הזו ולנסות להבין מה בעצם מַצריך התכנון התבוני. כמקובל בנוגע לכל תיאוריה שהיא, התלמידים נקראים לגלות פתיחוּת.

ההחלטה הציתה תבערה חינוכית. שניים מתשעת חברי ההנהלה של בית הספר התפטרו, וכל המורים לביולוגיה סירבו לקרוא את ההודעה בכיתות והכריזו ש"תכנון תבוני" הוא דת ולא מדע. מאחר שחינוך דתי בבתי ספר ציבוריים מנוגד לחוקה של ארצות הברית, אחד‑עשר הורים זועמים פנו לבית המשפט.

המשפט נפתח ב‑26 בספטמבר 2005 ונמשך שישה שבועות. זה היה אירוע ססגוני שזכה בצדק לכותרת "משפט סְקוֹפְּס של המאה הזו", על שם המשפט המפורסם מ‑1925, "משפט הקופים", שבו הועמד לדין מורה בבית ספר תיכון, ג'ון סְקוֹפְּס מהעיר דייטון שבמדינת טנסי, והורשע בכך שלימד כי בני האדם התפתחו באבולוציה. העיתונות הארצית פשטה על דוֹבֶר הקטנה והמנומנמת, ממש כמו שמונים שנה לפני כן בדייטון הקטנה והמנומנמת אף יותר. אפילו בן נינו של דרווין, מתיו צ'פמן, הגיע למקום במסגרת תחקיר שערך לקראת כתיבת ספר על המשפט.

זו היתה מפּלה בכל היבט אפשרי. התביעה היתה מתוחכמת ומוכנה היטב, ההגנה אפורה ונטולת ברק. המדען הכוכב שהעיד מטעם ההגנה הודה שהגדרתו ל"מדע" היא כה רחבה עד שהיא יכולה לכלול את האסטרולוגיה. ולבסוף התברר שהספר על דובי פנדה ואנשים הוא מצג שווא מאולתר, ספר בריאתני מן השורה, שהמלה "בריאה" פשוט הוחלפה בו בעקביות במילים "תכנון תבוני".

אבל המשפט לא הסתיים בהכרעה מיידית. השופט ג'ונס, שמונה לתפקידו בידי הנשיא ג'ורג' וו. בוש, היה רפובליקני שמרן המקפיד ללכת לכנסייה - לא בדיוק פרופיל טיפוסי של תומך בדרווין. כולם עצרו את נשימתם וחיכו בעצבנות.

חמישה ימים לפני חג המולד מסר השופט ג'ונס את החלטתו - לטובת האבולוציה. הוא לא ריכך את דבריו, ופסק שהמדיניות של הנהלת בית הספר "מטופשת במידה עוצרת נשימה", שהנתבעים שיקרו כשאמרו שאין להם מניעים דתיים, והדבר החשוב ביותר, שתכנון תבוני אינו אלא בריאתנות ממוחזרת: השקפתנו היא שמתבונן אובייקטיבי סביר, אחרי שיסקור את התיעוד רחב היריעה במקרה שלפנינו ואת הנראטיב שלנו, יגיע בהכרח למסקנה שתכנון תבוני הוא טיעון תיאולוגי מעניין אך אינו מדע... לסיכום, טענת הנגד [של הנהלת בית הספר] בוחרת לתת טיפול מיוחד לתיאוריית האבולוציה, מציגה באופן מטעה את מעמדה בקהילה המדעית, גורמת לתלמידים להטיל ספק בתקפותה ללא הצדקה מדעית, מציעה לתלמידים חלופה דתית המתחזה לתיאוריה מדעית, מכוונת אותם לעיין בטקסט בריאתני כאילו הוא מקור מדעי [על דובי פנדה ואנשים] ומנחה תלמידים בבית הספר הציבורי להרפות מדרך החקירה המדעית הנלמדת בכיתות ולבקש במקומה חינוך דתי.

 ג'ונס גם דחה את טענת ההגנה בדבר פגמים חמורים ביותר בתיאוריית האבולוציה:

נכון שתיאוריית האבולוציה של דרווין אינה מושלמת. אולם העובדה שתיאוריה מדעית עדיין אינה יכולה לספק הסבר לכל נקודה ונקודה, אינה צריכה לשמש תירוץ לקידומה במסגרתשיעורי המדע של היפותזה חלופית שאינה ניתנת לבחינה והיא מעוגנת בדת, במטרה ליצור מצג שווא של טיעונים מדעיים מבוססים היטב.

 אבל מי שמחליטים מהי אמת מדעית הם מדענים, ולא שופטים. השופט ג'ונס פשוט מנע מיריבים מוּטים ודוגמטיים לטשטש אמת מבוססת. אף על פי כן, פסיקתו היתה ניצחון מפואר לתלמידי בתי הספר באמריקה, לאבולוציה, ולאמיתו של דבר גם למדע עצמו.

עם זאת, לא היה זה הזמן לשמוח לאידם של המפסידים. בוודאי לא היה זה הקרב האחרון שניאלץ להילחם כדי למנוע את הצנזורה על האבולוציה בבתי הספר. במשך יותר מעשרים וחמש שנה של הוראת ביולוגיה אבולוציונית ושל הגנה עליה, כבר נוכחתי לדעת שהבריאתנות דומה לבובת נחום‑תקום המתנפחת שבה שיחקתי בילדותי: כשתוקעים לה אגרוף היא צונחת לרגע, אבל מייד שבה ומתרוממת בקפיצה. ואף על פי שהמשפט בדוֹבר הוא סיפור אמריקאי, הבריאתנות רחוקה מלהיות בעיה ייחודית לאמריקה. בריאתנים - שאינם בהכרח נוצרים - מבססים לעצמם נקודות אחיזה במקומות אחרים בעולם, ובמיוחד בבריטניה, באוסטרליה ובטורקיה. נראה שהקרב על האבולוציה הוא מאבק ללא סוף. והקרב הזה הוא חלק ממלחמה רחבה יותר - בין תבונה לאמונות תפלות. מה שמוטל כאן על כף המאזניים הוא לא פחות מאשר המדע עצמו, הוא וכל היתרונות שהוא מציע לחברה.

המנטרה של מתנגדי האבולוציה, באמריקה ובכל מקום אחר, היא תמיד אחת: "התיאוריה של האבולוציה נתונה במשבר." משתמע מכך שקיימות הבחנות מעמיקות על הטבע שסותרות את הדרוויניזם. אבל האבולוציה היא הרבה יותר מ"תיאוריה", וּודאי שאינה תיאוריה במשבר. האבולוציה היא עובדה. והראיות שאספו מדענים לאורך המאה ומחצית המאה האחרונות אינן מעמידות אותה בספק; להפך, הן תומכות בה לחלוטין. הן מעידות שהאבולוציה אכן התרחשה, ושהתרחשה במידה רבה כפי שהציע דרווין, באמצעות אופני הפעולה של הברירה הטבעית. הספר שלפנינו שוטח את הענפים העיקריים של הראיות לאבולוציה. בעיני מי שדוחים את האבולוציה מתוך אמונה דתית גרידא אין שום משמעות לכמות הראיות, רבה ככל שתהיה - האמונה שלהם לא נשענת על תבונה או על היגיון. אבל עבור הרבים שאינם בטוחים בעמדתם או מקבלים את האבולוציה אך מתקשים להגן עליה בוויכוחים, הספר מספק סיכום תמציתי המסביר מדוע המדע המודרני מכיר בנכוֹנוּתה של האבולוציה. אני מגיש אותו לקוראים בתקווה שאנשים בכל מקום יהיו שותפים להשתאות שלי לנוכח כוח ההסבר של האבולוציה הדרווינית, ויוכלו להתייצב ללא פחד מול מה שמשתמע ממנה.